חזרה לראשי

זכויות בעלי-חיים והבריאות שלנו

בהנחיית זהר צמח וילסון

בעיית האלימות בחיי היומיום מטרידה את החברה הישראלית. התעללות בבעלי-חיים היא אחד מביטויי האלימות השכיחים בקרבילדים ונוער, והתנגדותה של מערכת החינוך לתופעה זו היא מחויבת המציאות. החינוך ליחס הולם לבעלי-חיים מקבל משנה חשיבות עקב הקשר ההדוק בין אלימות כלפי בעלי-חיים לאלימות כלפי בני-אדם: התעללות בבעלי-חיים מתפתחת במקביל לפגיעה אלימה בבני-אדם, ולריסון האלימות בתחום האחד יש השלכות חיוביות גם בתחום האחר.

פעילות למען בעלי-חיים נמנית עם הביטויים המובהקים ביותר של עשייה ומחשבה ערכית, שכן מטרתה היא עזרה לזולת, אשר אינו יכול להשיב טובה תחת טובה. המאמץ לטובת בעלי-חיים כרוך בפיתוח רגישות ומחשבה עצמאית, משום שהאדם מתמודד עם קיומה של אלימות, שמעטים קמים לפעול נגדה ומעטים אף נותניםעליה את הדעת .

למרות ההסכמה הכללית נגד התעללות בבעלי-חיים, לא פעם נותרת עמימות ביחס לשאלות פשוטות: מהי התעללות? ומי אחראי לה? אלה שאלות שכדאי לברר ביסודיות, ולשמוע אודות דרכים לעזור לבעלי-החיים.

מהן זכויות בבעלי-חיים? האם הפגיעה בבעלי-חיים נערכת במקרים חריגים בלבד ? ומה ניתן לעשות כדי למנוע את הפגיעה? ההרצאה הזו באה לענות על שאלות אלה באופן שיטתי, בעזרת שקופיות טקסט, תמונות להמחשה והשתתפות הקהל.

נושאים שעולים בהרצאה :

  • מהן זכויות בעלי-חיים? כשמדברים על זכויות בעלי-חיים, מתכוונים בדרך כלל לזכויות שמקנה להם עצם רגישותם.בעלי-החיים סובלים כשפוגעים בהם באלימות, כשמזניחים אותם או כשמונעים מהם מלספק את הצורך שלהם בסביבה מגוונת, בפעילות, בחברה ובמשפחה. הזכויותהנובעות מרגישויות אלה נחשבות כזכויות מוסריות, בבחינת צער בעלי-חיים. כמה מהן זכו להכרה בחוקי מדינת ישראל ומדינות רבות אחרות.
     
  • התעללות – מקרים חריגים בלבד? התעללות בבעלי-חיים נחשבת בחברה שלנו כפשע. אולם רוב הפגיעה בבעלי-חיים נערכת ללא כוונות זדון, הרחק מעיני הציבור וללא ידיעתו, ולעתים קרובות בתמיכתו הכספית. תופעות נפוצות, אשר אנשים מעטים בלבד יודעים על קיומן,נחשבות כהתעללות רק כאשר הן נחשפות לעיני הציבור הרחב. כך קרה ביחס לניצול חיות בקרקסים, כליאת תרנגולות בכלובי סוללה, חטיפת חיות בר מחיי הטבע,ועוד.
  • מהו הקשר בין התעללות בבעלי-החיים, הצלחת שלנו, ובריאותינו האישית? מרבית הסבל הנגרם לבעלי-החיים בתעשיות המזון מקורו במיקסום רווחים. מגדלי בעלי-החיים שואפים להחזיק כמה שיותר בעלי-חיים על שטח מצומצם ושבעלי-החיים הללו יניבו כמה שיותר ביצים, חלב, או בשר. השיטות השונות להשגת מטרות אלו יוצרות בעלי-חיים נכים, חולים, ומלאים בתרופות, הורמונים, וחומרים רעילים נוספים המגיעים בסופו של דבר אל גופנו. תזונה פיקחית ומאוזנת מסייעת להימנעות מהכנסת רעלים לגופנו ולשיפור בריאותינו.
  • כיצד ניתן לעזור לחיות? הכרת העובדות על הפגיעה בבעלי-חיים וחשיפתן בפני אחרים הן הכרחיות להתפתחותה של פעילות למענם. בעקבות זאת מתפתח לחץ ציבורי, שראשיתו בחרם צרכנים, למשל רבים אינם קונים מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים, או מעדיפים "ביצי חופש". במקביל לחרם, מופעל לחץ על הרשויות לממש את החוקים הקיימים או לשנותם. לא פעם, החשיפה והלחץ הציבורי נערכו בידי נוער והביאו לתוצאות מרשימות, למשל: האיסור על פיטום אווזים בישראל הוא בעיקרו תוצאה של פעילות נוער. הישגים כאלה מתחילים לעתים קרובות בפעילויות צנועות לכאורה, בין חברים או בסביבת המגורים.