חזרה לראשי

היום שבו הניו יורקים בכו ביחד

יום שלישי , 11 בספטמבר. הטלפון לא מפסיק לצלצל, חברים ובני משפחה מתקשרים לבדוק אם אני בסדר. התחלפנו בתפקידים, בדרך כלל אני מתקשר אליהם לישראל לאחר פיגועים

בין השנים 1990 ל-2006 התגוררתי בניו יורק. את הפיגוע במגדלי התאומים חוויתי מגג מרכז הבריאות ההוליסטי שלי בניו יורק. סיפור החוויה שלי פורסם בספר על אירועי 11 בספטמבר שיצא השנה בארה"ב באנגלית.

יום שלישי ספטמבר 11
הטלפון מצלצל
חברים ובני משפחה מישראל
בודקים אם אני בסדר

 

חילוף תפקידים
בדרך כלל אני הוא זה
המתקשר אליהם לישראל
לאחר פיגועים

 

עליתי לגג
צפיתי במגדל השני קורס
פטריית עשן ואבק

 

חברתי קריסטינה שמעה
שבבית החולים אליו הגיעו מרבית הפצועים
קיים מחסור במזון עבור הצוות והמתנדבים

 

קריסטינה התקשרה אל חנות טבע ניו-יורקית
ואל המכון לתזונה אינטגרטיבית
שניהם ניאותו לתרום מוצרי מזון

 

היא התקשרה אל חברת השכרת רכב
ושם הסכימו לתרום משאית

היא התקשרה אליי
מוניתי לנהג המשאית

 

נסענו אל חנות הטבע ואל משרדי המכון
העמסנו את האספקה
ונסענו לכיוון דאון-טאון
לעבר בית החולים

 

כל כמה בלוקים מחסום
המשטרה מונעת תנועה לדאון-טאון
בכל מחסום אנו שולפים את ראשינו מחלונות המשאית
אומרים לשוטרים שאנו מסיעים אספקה לבית החולים

 

אף שאין בידינו אישורים
השוטרים והכבאים מזיזים
את הניידות ורכבי הכיבוי
מפנים את הדרך למשאית שלנו

 

מחוץ לבית החולים
הרבה צעירים מסייעים לנו לפרוק את האספקה
כולם הגיעו להתנדב בבית החולים
הרבה יותר מתנדבים מן הדרוש

 

אנחנו פורקים את המשאית בצורה בה
כל אדם מקבל רק ארגז אחד קטן לסחוב
מאפשרים בדרך זו ליותר אנשים
להיות חלק מהעזרה

 

הרגיש טוב לראות ניו יורקים
מגלים אכפתיות
מגיחים מהשריון שלהם

 

הבלחי יופי
צצים מתוך הכיעור

 

הדברים כבר לא ישובו להיות כבעבר

 

תרומתנו הגדולה היא
להאמין, להרגיש, ולפעול
החיים ממשיכים
מתראים עם חברים
פוקדים אירועים
בוכים ביחד ולבד
צוחקים ביחד ולבד
אוהבים

 

המאמר המקורי בקישור הזה

כתיבת תגובה