חזרה לראשי

מתוק לו, מתוק לו

nrg

יש מי שצריך שוקולד בשביל שיהיה לו מתוק על הנשמה ויש מי שמתוק לו סתם ככה, בזכות בוקר יפה. זהר צמח וילסון מצא אג'נדה בריאותית בנוגע לסוכר בשיר המפורסם של יגאל בשן.

זהר צמח וילסון
16.3.2008

מסוכריה לנשיקה

לפני למעלה משלושים שנה זכה השיר 'מתוק מתוק' בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. הזמר היה חייל צעיר בשם יגאל בשן שהתנועע על הבמה בסגנון אלביס כשהוא מוקף בבנות להקת פיקוד צפון הקופצניות. מילות השיר מתחילות בילד שמתוק לו בזכות סוכריה על מקל. בבית השני אנחנו פוגשים בשועל שמתוק לו בזכות ענבים שחמד מהכרם. מהשועל אנחנו עוברים אל מוכר פירות שלא הצליח למכור דבר כל היום אך בכל זאת מתוק לו בזכות אבטיח אדום. השיר ממשיך אל זוג אוהבים שמתוק להם בזכותה של נשיקה ומקנח עם המשורר שמתאר שמתוק לו סתם כך, בזכות בוקר יפה. למרות ששמעתי את השיר הזה אינספור פעמים (גם היום הוא עדיין מושמע מדי פעם ברדיו), מעולם לא הקדשתי זמן או מחשבה למילותיו של השיר הזה, אולי בגלל טראומה משעורי ספרות בבית הספר או אולי לא עלה כלל על דעתי לנתח שיר קל דעת של להקה צבאית שכל הארץ זימזמה.

סוכריה על מקל – שמחה קצרה

אז מה רצה המשורר לומר לנו? אינני יודע דבר על אילן גולדהירש, זה שחיבר את מילות השיר. אין לי מושג אם כשכתב את השיר חשב כלל על הנושאים הללו של סוגי סוכרים, תזונה נכונה, ועניני גוף-נפש. אולי סתם יצא לו ככה בפוקס, למרות שאני לא כל כך מאמין ב"סתם." השיר 'מתוק מתוק' מעלה אותנו בהדרגה ממתוק מסוג פשוט, מתוק שמגיע מהר ונעלם מהר, אל מתיקות בדרגה גבוהה יותר. מה מגיע מהר ונעלם מהר? סוכריה למשל, כמו הסוכריה על מקל ששימחה את הילד שבשיר. הילד הקטן יצא לטייל ברחובות עם אביו. יכול להיות שההליכה הזו ברגל שיעממה אותו. אולי האבא עצר להגיד שלום לאיזה מכר והילד עמד לידם בחוסר מעש, מושך במכנסי האב. האבא פטר את הבעיה בעזרת סוכריה וזכה לכמה דקות של חסד. סוכריה אולי מספקת איזה אושר רגעי, אך זהו אושר שמתפוגג ולאו דוקא משאיר אותנו עם תחושה מלאה ושמחה.

השועל החמדן ומוכר הפירות

לשועל שבשיר היה מתוק לא רק בגלל הענבים שהוא אכל. הוא היה מבסוט מעצמו על שהוא הצליח להשיג ענבים מכרם שלא שייך לו. בספר משלי מופיע הפסוק "מים גנובים ימתקו." כלומר דבר שמשיגים אותו באיסור נעים יותר מדבר הניתן באישור. השועל נהנה מהריגוש והסכנה וכמובן מעצם זה שהוא לא נתפס. בניגוד לשועל, מוכר הפירות שבשיר נהנה מהמתיקות של האבטיח. הוא לא הרגיש צורך לבצע איזה תעלול. למוכר הפירות נעשה מתוק בלב אף על פי שהיה לו יום קשה – הוא לא הצליח למכור דבר, הוא יחזור לביתו בסופו של יום עבודה עקר, ללא כסף עבור אשתו וילדיו. להתענג על דבר כה פשוט כמו אבטיח, במיוחד בזמנים קשים, זהו הישג ראוי לשבח. מבחינה תזונתית, להבדיל מסוכריה, האבטיח עשיר בויטמינים ומינרלים חשובים שעושים טוב לגוף, גם אחרי שסיימנו לאכול אותו.

מתוק בפה ובלב

זוג האוהבים המוזכר בשיר אינם זקוקים כלל למאכל מתוק. מתוק להם כי יש להם האחד את השניה. אולם גם הם משתמשים בפיותיהם כדי לחוש את המתיקות. ההתנשקות מהווה עבורם תחליף לדברי מאכל מתוקים. אף הם נצטרכים לחויה אוראלית בכדי לעלות על הדרך אל האושר. השיר מסתיים כשהמשורר מספר על עצמו, שמתוק לו בזכות הבוקר היפה, כלומר הוא אינו נזקק לאדם אחר כדי שיהיה לו מתוק. אין לו את הצורך להכניס דבר לפיו כדי להיות מאושר, לא סוכריה על מקל, לא ענבים גנובים, לא אבטיח, ואף לא נשיקה עם איזו אהובה. המתיקות באה מבפנים ובכך חוסכת את החיפוש, הריצה, והצורך בממתיקים חיצוניים – "מתוק הוא טעם החיים אם רק יודעים כיצד לטעום."

לצפיה בשיר:

כאן תוכלו לקרוא את מילות השיר

כתיבת תגובה