חזרה לראשי

מה מכונת משקאות קלים עושה בקופת חולים

מפגש עם מכונה אוטומטית למשקאות קלים במרפאת הילדים נתן לי את הכוח להימנע מלתת לתינוקת החולה שלי אנטיביוטיקה, כפי שציוותה הרופאה. מה עושה מכונה כזו במרפאה, שאלתי את קופ"ח כללית, ולשמחתי, הודיעו לי שהיא תוצא משם לאלתר. עכשיו תורכם: אל תסכימו אוטומטית. בטח לא למכונה במרפאה

 

"אני אוהב מכונות למכירת משקאות וחטיפים

משום שהחטיפים טעימים יותר כשהם נופלים.

כשאני קונה בחנות, אני לפעמים מפיל בכוונה

את החטיף כדי שהוא יקבל את פוטנציאל הטעם

המלא שלו"

(מיטש הדברג, קומיקאי אמריקאי)

 

במהלך סדנת ניקוי מיצים שהנחיתי בצפון הארץ, החלה בתי, אמור בת השנה, להנפיק שיעולים שלא היו מביישים מעשן כבד של 40 שנה. לקחתי אותה למרפאת הילדים של קופת החולים הכללית בנהריה. הרופאה אבחנה דלקת סימפונות ופסקה "אנטיביוטיקה!".

סיפרתי לרופאה שאמור מעולם לא לקחה תרופות, ותמיד התגברה באופן טבעי על שפעת, נזלת, פריחות, דלקות, וקולקציית החוויות שתינוקות נאלצים להתמודד איתן, בייחוד מרגע שהתחילו לפקוד את גן הילדים. את הרופאה זה לא הרשים: "אנטיביוטיקה!".

אמרתי לרופאה שהתזונה של אמור נפלאה. מזון מתועש לא מגיע לפיה. היא אוהבת ואוכלת הרבה ירקות ואף שייקים עם עלים ירוקים.

הרופאה בשלה: "אנטיביוטיקה!".

הצעתי לרופאה שאולי זה בכלל וירוס. היא הרי לא ערכה לאמור בדיקת מעבדה, ואם זהו וירוס, אז אנטיביוטיקה כלל לא מתאימה.

הרופאה העיפה בי מבט קצר: "אמרתי אנטיביוטיקה!".

היה זה יום שישי. קניתי אנטיביוטיקה בבית המרקחת והכנסתי למקרר, רק ליתר ביטחון, או אם לא תהיה ברירה במהלך השבת.

הייתה איתנו ידידתנו הנפלאה אפרת, שהיא מטפלת ברפואה סינית. היא עשתה לאמור דיקור עדין, שהקל משמעותית על השינה. הקפדתי לתת לה בכל שעה עיסוי וטפיחות על הגב כדי לשחרר ליחה. נתנו לה ויטמין C במינון מוגדל ותמצית זרעי אשכולית, ומרחנו שמן אורגנול על הגב והחזה שלה.

ביום ראשון אמור הרגישה הרבה יותר טוב. לקחתי אותה לרופא במרפאה אחרת כדי שיאבחן את מצבה. הוא אמר שאין מקום לדאגה, ושאין כל צורך בתרופות, בטח לא אנטיביוטיקה. למחרת בבוקר היא כבר הייתה כמו חדשה.

 

מישהו מקשיב לנו

אני מודע לכך שמרבית ההורים לא היו עומדים במתח הזה והיו מצייתים לרופאה. הורים רבים אינם מודעים לנזקי האנטיביוטיקה. כמובן, קיימים מצבים בהם האנטיביוטיקה הכרחית, אולם נראה ש"אצבע הרופא" קלה מדי על העט הרבה יותר מדי פעמים.

מה שעזר לי להימנע ולא לבצע אוטומטית את הוראות הרופאה היה דווקא מכונה אוטומטית לממכר קולה, שניצבה בגאון בתוך מרפאת הילדים. התמונה של מכונה כזו בתוך המרפאה הבהירה לי: מהמרפאה הזו לא תבוא הישועה בהכרח.

נכנסתי לאתר האינטרנט של קופת חולים הכללית וכתבתי בו הערה אודות מכונת הקולה: "כיצד מקום שמתיימר לדאוג לבריאותם של הילדים מוכר את אחד מהמוצרים שהכי פוגעים בבריאות?" שאלתי.

כעבור שבועיים קיבלתי מכתב רשמי מגלית רטנר, הממונה על פניות הציבור במחוז חיפה והגליל המערבי של קופת חולים הכללית:

"בהמשך לפנייתכם תוצא מכונת המשקאות מהמרפאה, ואנו מודים לכם על העברת הנושא לידיעתנו".

המכתב הזה גרם לי לתחושה נפלאה. הוא המחיש עד כמה לתרום למהלך חיובי לא צריך להיות מסובך מדי. כמה דקות של הקלדת טקסט באתר אינטרנט – והנה, עוררנו שינוי. הפחד מפני אטימותה של המערכת עלול לפעמים למנוע מבעדנו לפעול. הצד החיובי הוא שבהחלט קיימת האפשרות שאכן יקשיבו לנו. לא תמיד זה יהיה קל, אך זה בהחלט שווה את המאמץ. תודה לכם, גלית רטנר וקופת חולים הכללית על שהקשבתם ופעלתם.

 

די למזון מתועש

בהחלט אפשר להניח שהמכונה למשקאות קלים הוצאה אך ורק מהסניף בנהריה. לכן, אני מזמין כל אחד ואחת מכם ללכת בדרך הזו, להעיר ולהתריע על כל מכונה דומה בסניפים אחרים של קופות החולים, בתי החולים, ואף בתי הספר. בארצות הברית מכונות כאלה נאסרו לאחרונה לשימוש בכל בתי ספר. זה הזמן להכות בברזל החם.

המחאה החברתית המציפה בימים אלה את הארץ נוגעת בתחומים רבים של דיור, חינוך, ובריאות. מן הראוי הוא שנושא התזונה יזכה למקום של כבוד במחאה. תזונה היא הרבה מעבר למחירי הקוטג', זה גם איכות החלב ממנו עשוי הקוטג'. זה המזון המתועש המסופק ע"י חברות קייטרינג לגני הילדים, מזון עתיר בנתרן כלורי, סוכר מעובד, מונוסודיום גלוטמט, ועוד חומרים המזיקים לכל אדם, על אחת כמה וכמה לילדים הרכים. הסבסוד הממשלתי המגוחך הוא שמעודד רכישת מוצרים מזיקים כגון לחם לבן, סוכר, ומוצרי חלב מעובדים ומסוכרים.

זה הזמן ליצור לחץ ולהשפיע הן על הממשלה והן על חברות המזון להשקיע את המשאבים בייצור ושיווק מזון אמיתי, פחות מעובד, פחות מתועש. זה הזמן להפסיק את השפעתם של לוביסטים מטעם תעשיות המזון על החלטות ממשלתיות בנושא.

הדרך ארוכה, אך היא יכולה להיות מלאה בחדוות היכולת להשפיע ולתרום לדור שלם. כן – עוד בדורנו.

 

המאמר המקורי בקישור הזה

כתיבת תגובה