חזרה לראשי

כמה מים צריך לשתות

כשאני שואל אנשים בסדנאות שאני מנחה "כמה מים צריך לשתות ביום?", שתי התשובות הפופולריות ביותר הן 8 כוסות ו-12 כוסות. גם הנטייה של מומחים רבים היא להמליץ על מספר מסוים של כוסות מים ביום. עוד בטרם נוכל להחליט כמה כוסות, שווה להבין מהו גודלה של הכוס אליה מתכוון כל מומחה. האם הכוונה לכוס של רבע ליטר? כוס גדולה יותר? קטנה יותר?

נפלו בחלקי הזכות והכבוד להיות העורך המדעי וכותב ההקדמה למהדורה העברית של הספר "תזונה אינטגרטיבית" שזה עתה יצא לאור בעברית (הוצאת פוקוס). באחד הפרקים מספר המחבר, ג’ושוע רוזנטל, על רופא איראני בשם ד"ר פריידון באטמנגלידג’ שזכה לתשומת לב עולמית בעקבות טענתו ששתיית מים סדירה עשויה להוות טיפול יעיל במגוון רחב של מחלות. ברב המכר שלו מ-1992,"Your Body’s Many Cries for Water," הוא קבע "אינכם חולים. אתם צמאים." הספר מייחס את רוב הכאבים והמחלות למצב של התייבשות כרונית.

 

רוזנטל כותב בספרו:

"לאחר שנים של קריאה ומחקר הגיע ד"ר באטמנגלידג’ למסקנה שמים פשוטים מונעים ומרפאים דיכאון, אסתמה, דלקת מפרקים, כאבי גב, מיגרנות, יתר לחץ דם, טרשת נפוצה ומחלות רבות אחרות. בנוסף, הוא התנגד לשימוש בתרופות יקרות לטיפול במחלות, שכן לדבריו, 'לא מטפלים בצמא באמצעות תרופות'.

"בעקבות המהפכה האיסלאמית  ב-1979 נשלח ד"ר באטמנגלידג’ לכלא, שם הוא הוחזק כאסיר פוליטי. מכיוון שהיה רופא מוסמך, האסירים האחרים התייעצו איתו אודות בעיותיהם הרפואיות. לא הייתה לו גישה לתרופות, וברוב ייאושו הוא יעץ לאסיר שסבל מכאבי בטן קשים בשל כיב קיבה לשתות שתי כוסות מים. להפתעתו, הכאבים שככו תוך כמה דקות. במשך שלוש שנות מאסרו הוא טיפל בלמעלה מ-3,000 אסירים שסבלו מכיבי קיבה, תוך כדי התייחסותו לסביבת הכלא כאל 'מעבדה אידיאלית לחקר הלחץ הנפשי'. לאחר שחרורו ב-1982 הוא הגיע לארה"ב, ועד לפטירתו ב-2004 הוא המשיך לחקור שם את השפעת חילוף החומרים של המים בגוף האדם".

סיפורו של ד"ר באטמנגלידג’ מדגים עד כמה מים חיוניים והכרחיים לתפקודינו ובריאותינו. אולם עניין הכמויות "הנכונות" מעורר בלבול רב. הדוגמאות הקיצוניות ביותר בנושא הזה הן מצד אחד מומחים הממליצים על שתיית מים בכמויות אדירות, ומצד שני מומחים הטוענים שעדיף ללא שתיית מים כלל או להסתפק בכמויות מזעריות. לכל אחד מן הצדדים טיעונים משכנעים ביותר לצדקתם.

 

נוכל לבחון כמה מקרים שיסייעו לנו להבין שאין איזו תשובה אחת מדויקת במיליליטרים. האם הגיוני שאדם ששוקל 50 ק"ג זקוק לאותה כמות מים לה נזקק אדם ששוקל 100 ק"ג? האם בחורף אנו זקוקים לאותה כמות מים כמו בקיץ? האם אישה בהריון צריכה לצרוך אותה כמות כמו בתקופה שהיא לא בהריון? האם אדם הסולל כבישים בשמש זקוק לאותה כמות כמו אדם שעובד במשרד ממוזג? האם אדם שאכל סטייק וצ’יפס זקוק לאותה כמות כמו אדם שאכל חצי אבטיח?

 

אני יכול להבטיח לכם שאם אחרי אכילת חצי אבטיח נשתה גם כמה כוסות מים, השלפוחית שלנו תריץ אותנו לשירותים הלוך ושוב משך כמה שעות טובות. כמות המים אינה אמורה להיות נתון קבוע שאינו מושפע מגורמים נוספים.

 

זה נכון שמרבית האוכלוסייה אינה שותה מספיק, כך שיש הגיון בקמפיינים לעידוד שתיית מים. עם זאת, פגשתי כבר אנשים ששתו יתר על המידה, וגם זה עלול להחליש ולהזיק. אנשים שעשו שינויים תזונתיים והגדילו משמעותית את צריכת הפירות והירקות, חווים בדרך כלל פחות צורך במים מכיוון שמזונות אלה עשירים מאוד בנוזלים. לעומת זאת, מזונות מעובדים, קפה ובשר יגזלו מהגוף נוזלים.

 

לקראת הקיץ כדאי לזכור שהגוף אינו שולח את המסר שאנחנו צמאים עד שאנחנו על סף התייבשות. התייבשות מורגשת כרעב עדין, כך שהדבר הראשון לעשות כשחשים תשוקה מוזרה זה לשתות כוס מים מלאה.

 

המאמר המקורי בקישור הזה

כתיבת תגובה