חזרה לראשי

גם צדיקים לוקחים שאכטה

אחת המלכודות המתוחכמות המקשות על יצירת אורח חיים בריא היא צדיקות יתר. קיימות אמונות ששודרגו לאקסיומות בסגנון של "סלט חייבים לאכול אך ורק טרי." כלומר, אם לא אוכלים אותו קרוב למועד בו הוא נקצץ, אז הוא לא טרי, אבדו לו הערכים התזונתיים. דוגמא נוספת: "הלהבים במערבל המזון (בלנדר בשפת העם) גורמים לחמצון הירקות והפירות ובכך גורמים לנזק בריאותי."

חייבים לאכול סלט טרי?

מרבית האנשים לא מכינים סלט מדי יום. יתכנו לכך סיבות שונות: הכנת סלט אינה בסדר העדיפויות שלהם, אולי הם מתעצלים, או שסדר היום העמוס שלהם אינו מאפשר זאת. כתוצאה מכך, ביום בו הם לא הכינו סלט, הם לא יאכלו סלט. ואם לא אוכלים סלט, אז אוכלים משהו אחר. אותו משהו אחר יכול לנוע על ספקטרום של החל מירקות (במקרה הטוב) ועד ביסלי וקרמבו.

כשאני אומר למשתתפי הסדנאות שלי שאם כבר מכינים סלט, כדאי להכין כמות גדולה יותר שתספיק גם ליום המחרת. אני כבר מורגל לחטוף ריקושטים, כולל מבטים המבטלים את סמכותי להיות יועץ בריאות ותזונה. בבת אחת הפכתי לאויבו של אורח החיים האידאלי המצופה ממני, האפיפיור הצדיק והמתנזר.

קיימות מספר סיבות להכנת סלט בכמות גדולה שתספיק גם ליום המחרת.

סיבה ראשונה: הכנת כמות כפולה אינה מצריכה פי שניים זמן. ממילא הוצאנו ושטפנו ירקות. ממילא יהיה עלינו לשטוף ולנקות לאחר ההכנה את קרש החיתוך, הסכינים, כפות הערבוב, השיש, והכיור, ללא שום קשר לכמות הסלט אותה הכנו.

סיבה שניה: אם יום המחרת יהיה יום עמוס בו לא נספיק (או לא יבוא לנו) להכין סלט, כשנהיה רעבים ונפתח את דלת המקרר, נמצא בתוכו סלט. ישנם אנשים הנהנים מסלט שספח את הרוטב מאתמול וישנם כאלו המעדיפים לשים את הרוטב ממש לפני האכילה. תמיד תוכלו לתבל רק חלק מהסלט ולשמור רוטב בצנצנת עבור הסלט של מחר.

סיבה שלישית: אם כבר יש סלט מוכן, ניתן לקחת אותו גם לעבודה או ללימודים, אפילו אם אין שם מקרר. בתקופת הקיץ מרבית המשרדים ממוזגים (אפילו יתר על המידה), כך שהסלט יחזיק מעמד עד שעת הארוחה.

הירוק המתוק

מדי פעם אני מקיים סדנאות בישול בריא בהן לומדים להכין שייק ירוק. הרעיון המרכזי העומד מאחורי השייק הזה הוא הגדלת הצריכה של עלים ירוקים כדוגמת חסה, סלרי, פטרוזיליה, מנגולד, ועוד רבים וטובים. העלים הירוקים חיוניים ביותר לבריאותינו אך מהווים חלק מזערי בלבד בתזונה המערבית המודרנית.

השייק הירוק מכיל עלים ירוקים בשילוב פירות מתוקים עונתיים ותמרים. למרות ששייק עם חסה עלול להישמע מרתיע ורחוק מטעים, זהו בעצם שייק מפתיע במתיקותו וברעננות שהוא מעניק. אני אוהב להוסיף לשייק שמן קוקוס. בקיץ אני מוסיף גם קרח.

בכל סדנת הכנת שייק נוכחת המשתתפת התורנית אשר תעלה את הטענה שהלהבים של הבלנדר גורמים לחמצון ולפגיעה בוויטמינים. כמעט תמיד תהיה זו מישהי הסובלת ממשקל עודף והתמכרות לפחמימות. כן, זה נכון, קיימת ירידה בכמות הערכים התזונתיים במהלך הפעלת הבלנדר, אך ירידה מתרחשת כל הזמן כבר מהרגע בו הירק נקטף.

לפי הסתכלות שכזו הפתרון היחידי הוא מגורים בצמוד לשדה בו ניתן לקטוף את הירקות אך ורק בסמוך לאכילתם. למי שיכול, זה נהדר. כשמזדמן לי, אני מאוד אוהב לאכול ירקות מיד לאחר שקטפתי אותם, אך הדבר אינו אפשרי לכל אורך שעות היממה ובודאי לא עבור רוב רובה של האוכלוסייה.

השייק הירוק מעניק לגוף שפע עצום של מינרלים, ויטמינים, כלורופיל, חומצה פולית, סיבים תזונתיים, ועוד. הוא מסייע בפתרונן של סוגיות בריאותיות רבות, כולל הפחתת התשוקות למזונות מזיקים, כולל פחמימות מעובדות. על כן, אותם אלו הרואים בשייק מאכל בעייתי עקב הלהבים של הבלנדר, בשאיפתם למושלמות מונעים מעצמם בריאות. אותה משתתפת עם עודף המשקל הייתה יכולה להרוויח רבות משתיית השייק הירוק: ירידה במשקל, עלייה ברמת האנרגיה, והפחתת התשוקות למתוקים ומאפים, לו רק הייתה נפרדת מהעקרונות הנוקשים. יתכן שהעקרונות הנוקשים הללו משמשים אותה גם כתירוץ לא מודע כדי לא לבצע שינויים. שינוי בהחלט יכול להוות איום.

הקשר שבין כפייתית להתנזרות

לעיתים אני פוגש אנשים המעשנים שתיים-שלוש סיגריות ביום. כשהם מבקרים את עצמם על כך, אני אומר להם שייטב להם להיפרד מההלקאה העצמית הזו. במינון של שתיים-שלוש סיגריות ביום, שייהנו מהן. עישון של שתיים-שלוש סיגריות ביום שונה מאוד מעישון כבד, לא רק ברמת הנזקים, אלא גם ברמת המודעות. מי שמעשן שתיים-שלוש סיגריות עושה זאת לרוב בזמנים שהוא בוחר, ומפיק הנאה מרובה עם נתינת כבוד לרגעי העישון.

הפילוסוף ההודי אושו סיפר שכשהיו מגיעות אליו זונות להתייעצות, הן היו מתמקדות בשאלות בנושאים רוחניים. כשהיו מגיעים אליו אנשי דת כגון כמרים ונזירים, עיקר שאלותיהם היו על מין. כפי שמיניות כפייתית והתנזרות ממין הן שני צדדים של אותו המטבע, כך גם היחס בין אובססיית בריאות לבין בולמוסים ואכילה פורקת עול. כל עוד נהיה מונחים על ידי נטייה לקיצוניות, המטוטלת תעיף אותנו מצד לצד.

ועל כך נאמר, בואו לא ננסה להיות יותר צדיקים מהאפיפיור.

 

המאמר המקורי בקישור הזה

רשימת תגובות

  • TevaMe 19 / 10 / 2016 הגב

    ממש התחברתי לנאמר.
    אכן הקיצוניות מזיקה, לפעמים עדיף ציפור ביד מעשר על העץ… עדיף להנמיך ציפיות ולחיות בצורה ריאלית מאשר לחפש פרקפציוניזם.

  • אולגה 18 / 03 / 2017 הגב

    היי זהר, אחלה כתבה!
    שאלה לגבי מיצים. אם אני לא טועה מיץ מתחמצן הרבה יותר מהר מירק חתוך. אז ברור שעדיף לשתות לאחר סחיטה, אבל האם נשארים בו מספיק דברים טובים אחרי נניח לילה במקרר (בכלי סגור) ככה שעדיין הוא יהיה מאוד מזין? יש לי מסחטה צנטריפוגלית פשוטה (לא מהאיטיות האיכותיות). תודה 🙂

  • זהר 18 / 03 / 2017 הגב

    היי אולגה. תודה. מיץ ממסחטה צנטריפוגלית לא לשמור במקרר (היא חותכת את הרכיבים). לשתות אותו בסמוך לסחיטה. במסחטות אטיות כגון קובינגס ויורום ניתן לשמור את המיץ במקרר (היא מוחצת את הרכיבים למיצוי המיץ ללא חיתוך).

כתיבת תגובה