חזרה לראשי

מיטה, עגורן, ודעת

קיבלתי מיטה חדשה
אבל חדר המדרגות בבניין שלי
היה צר מדי בשביל להעלות אותה לדירה

השארתי את המיטה במרתף של הבניין
ידעתי שתוך מספר שבועות
ועד הבית ישליך אותה לרחוב

לא ידעתי מה לעשות
לא רציתי לאבד את המיטה החדשה
לא ידעתי איך להעלות אותה לדירה

הבחנתי שבאתר הבנייה מעבר לכביש
משתמשים בעגורן
חשבתי לעצמי
העגורן יכול להרים את המיטה
אל חלון דירתי בקומה הרביעית

הדעת שלי קפצה אל תוך התמונה
בספרה לי שהפעלת עגורן עולה מאות שקלים לשעה
זהו רעיון משוגע
שכח מזה

אך משהו בי גרם לי לצעוד לעבר העגורן
גבר גדול עם סיגר ענק ישב בתוכו ותיפעל אותו
הדעת שלי אמרה לי להסתובב ולעזוב
לפני שאני מביך את עצמי

בכל זאת נשארתי שם
מבליט את הנוכחות שלי לפני האיש והסיגר
עד שהוא הבחין בי
והעניק לי חיוך

אמרתי לו מה הייתי רוצה לעשות
הוא שאל "כמה אתה מציע?"
עניתי 30 שקלים
הוא השיב בסדר

הוא הסיע את העגורן
והציב אותו במקביל לחלון שלי
הניח קונוסים אדומים לחסימת הרחוב
ארבע זרועות צמחו מצידי העגורן
החוצה וכלפי מטה אל תוך הכביש
יוצרות יציבות
מכריזות "מבצע מיטה החל"

אנשים ברחוב עצרו
צופים כיצד עגורן ענק מניף באויר מיטה
אל חלון בקומה רביעית

הכנסתי את המיטה פנימה
הנחתי את המיטה הישנה על זרוע העגורן
מביט כיצד איש הסיגר
מוריד את המיטה הישנה
ומשליך אותה אל תוך מיכל האשפה של אתר הבנייה
חוסך ממני את הטירחה של
איחסון המיטה הישנה במרתף
ואת הצורך להתקשר לעירייה לתאם את פינויה

כל כך מאושר שהתעלמתי מהדעת שלי
ומהמסרים שלה של פחד
הססנות
וחוסר אמונה

זה גרם לי להיזכר שהמיסטיקן ההודי אושו
נהג לומר
"הדעת היא משרת נהדר
אך אדון איום ונורא"

כל הזכויות שמורות © 2001
זהר צמח וילסון, ניו יורק, ארה"ב

כתיבת תגובה